כסא בכפתור הפעלה
לפעמים זה מרגיש שיש כפתור הפעלה אחד לכולם,
אשר מישהו חשוב, בעיקר בעיני
עצמו, יושב על כסא גדול,
נוח וחשוב ומחליט
מתי ללחוץ עליו ולהפעיל את כולם.
כולם מיד קמים
מן הכסא האישי הזמני שלהם וכולם
רצים ומתרוצצים,
מתקדמים למקום או
לשום מקום,
ולעולם לא מוצאים
כסא נוח שבנוי למידותיהם ולרצונותיהם האישיים,
אלה רק רצים
ונופלים על הכסא שאותו כפתור רב מעלה כיוון אותם אליו,
או פשוט נופלים
בין הכסאות.
לאף אחד אין
באמת זמן או כוונה להתרווח בכסא משלהם,
והם רק מתקדמים
ומתרוצצים לאן שמישהו בכסא מלמעלה מכוון אותם.
כסא למחשבה
תמיד אפשר גם לעצור לרגע,
להתיישב בכסא הקרוב
אליכם, לנשום עמוק,
להסתכל מסביב. לשבת ולחשוב בעצמיכם.
לחלום על לאן אתם באמת רוצים ללכת ומה אתם באמת רוצים לעשות.
להרשות לעצמיכם לשבת ולחשוב איזה כסא
הייתם רוצים לעצב,
להרכיב, או לבנות במו
ידיכם, כסא שתשבו עליו בדיוק בתנוחה שתרצו,
שיכוון בדיוק לאופק
שתרצו, ושתבלו בו את זמניכם בדיוק באופן שמתאים לכם ברגע זה או אחר.
מומלץ לבחור כסא שיעניין אתכם, ושממנו תוכלו לקום וללכת לאן ומתי שתרצו.
אפילו בדילוגים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה