יום שלישי, 12 באוגוסט 2014

תנו לתנור לחיות



נוע תנוע תנור
לעתים אנחנו מרגישים משהו שנדמה לנו שהוא אינו הגיוני. לרוב התגובה שלנו היא לשכוח אותו. אנחנו שמים את המחשבה הבלתי הגיונית בצד או מאחור, ובוחרים במודע או שלא במודע לשכוח אותה, להדחיק אותה היטב ולהעלים לה כל זכר, כי הרי מה פתאום שאנחנו מכולם נחשוב מחשבות בלתי הגיוניות או מקובלות בעליל. אבל בואו נניע רגע את המחשבה, הרי באותה מידה וביתר חגיגיות אפשר לנסות לשהות בתוך הרגש הזה, ליהנות ממנו ולבדוק מאין הוא בא ואיך הוא משפיע עלינו.

תנור של קיץ
קחו למשל מחשבה על תנור. אנחנו באמצע קיץ לוהט במיוחד, דבוקים למזגנים, מאווררים, מאווררי תקרה ובריכות גומי מזדמנות. תארו לכם שפתאום מגיחה לה מחשבה נרגשת על תנור, זיכרון של רגעים חמימים מול תנור חימום באמצע סופת גשם עם רעמים וברקים. אם לא נדחיק את המחשבה הזו, את הרגש של הגעגוע אל התנור, דווקא באמצע הקיץ, אם נפסיק להדחיק, נוכל להבין שאנחנו מתגעגעים להתכרבלות של חורף, לכוס שוקו חם עם קצפת קוקוס, לתחושת משפחתיות ושבץ נא, או לדילוגים בשלוליות, ובעצם אין זו מחשבה להתבייש בה, זה רגש הגיוני כאורו של תנור ביום קיץ קר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה