מוסר ההשכל של ריהוט גן

מפגש נוסטלגי של ריהוט גן

פגשתי הערב חברה שלא פגשתי מספר שנים. למרות הקרירות של שעות הערב, ישבנו לנו בגינה על ריהוט גן נעים ונוח. אל אותו ריהוט גן הוספנו גם שמיכות מזן הכירבולית, וחימום הגן פעל באופן מובנה כבר עם אותו ריהוט גן.  את המבוכה הפוטנציאלית בפגישה שכזאת הפיגה כלבה קטנה וחמודה העונה לשם לוסי, שהצטרפה אלינו. לוסי היא כלבה קטנה ושובת לב, היא קיפצה לה בארבע רגליים באוויר כגדי קטן, ביננו לבין שאר אותו ריהוט גן. מדי פעם לוסי באה להתכרבל על הספה של אותו ריהוט גן, ולא משנה מה בחרה לעשות, המתיקות שלה בלטה יותר מכל דבר אחר בפגישה הנעימה.

לא כל דבר בחצר הוא ריהוט גן

לחברתי משכבר הימים יש כבר שתי כלבות שחיות איתה ועם משפחתה. לוסי היא חברה חדשה במשפחה, וסיפורה אינו רק שמח. בעברה היא הוחזקה בחצר משפחה אחרת, קשורה תמידית יומם וליל ברצועה קצרה, לצד ריהוט גן שגם הוא לא זז לשום מקום. אין זו דרך להחזיק בחיות ולפחות משמח לראות שלוסי מתרוצצת אנרגטית ושמחה למרות שנת חייה הראשונה והקשורה. כאן המקום להזכיר שכלבים וחיות אחרות הם אינם ריהוט ויש לטפל בהם באהבה.